רש"י על יבמות ס״ט ב:י״ג

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על יבמות ס״ט ×¢×´×‘:י״ב רש"י על יבמות ס״ט ×¢×´×‘:ט״ז »

1 יבמות פתח ↗

אָמַר רָבָא: מְנָא אָמֵינָא לַהּ — דְּקָתָנֵי: יָלְדָה — תֹּאכַל. הֵיכִי דָמֵי? אִילֵּימָא דְּדָיְימָא מֵעָלְמָא, יָלְדָה אַמַּאי תֹּאכַל? אֶלָּא לָאו: מִינֵיהּ דָּיְימָא, וְלָא דָּיְימָא מֵעָלְמָא.

2 צפנת פענח על משנה תורה, הלכות אישות פתח ↗

קודם מ"ת כו' ומשנתנה התורה כו'. עיין בהשגות, ועי' מש"כ רבינו ז"ל לקמן בפ"ב מהל' נערה בתולה הל' י"ז דרק אם נתיחדה לכך, ועי' בהל' א"ב פ' י"ח הל' ב' דוקא אם הפקירה עצמה לכל ע"ש, ועי' בסנהדרין ד' ע"ו ע"א גבי הך לאו דאל תחלל את בתך ע"ש ושם ד' פ"ב ע"א זו זונה ע"ש ותוס' שם דף נ' ע"ב ד"ה ת"ל, ועי' בהך דנדה ד' מ"ה ע"א דאמר שם א"כ פסולה כו' ר"ל משום דכיון דאמרה שנבעלה איזה פעמים אז לר"ע הוה זונה וא"ש מה שהקשה שם תוס', ועי' ברש"י יבמות ד' נ"ו ע"א דזה הלאו קאי אשפחה דלא כשיטת רבינו לקמן בהל' א"ב פי"ב עי' תוס' שם ד' ט"ז ע"ב וקדושין ד' ע"ה ע"ב ע"ש בתוס' ועי' בגיטין ד' פ"ד ע"א גבי ע"מ שתבעלי לפלוני ע"ש ברש"י ותוס' אם ר"ל דרך קדושין או דרך זנות ועי' ביבמות ד' צ"ב ע"א גבי הלכה וקלקלה אם גבי פנויה מקרי זה ג"כ קלקול וחייבת בקרבן ועי' רש"י שם ד' ס"ט ע"ב ד"ה ה"ד ע"ש וברכות ד' כ"ב ע"א ועיין בהך דתמורה ד' כ"ט ע"ב גבי אתנן ומש"כ לקמן ספ"ז מה"א ע"ש:

13 דקתני במתני' ילדה - אנוסה ומפותה בת ישראל מכהן תאכל בתרומה משום בנה דמחזקינן ליה בכהן:

14 היכי דמי אי דדיימא - נמי מעלמא אמאי תאכל אלא לאו דדיימא מיניה לחודיה וקשדינן ליה אבתריה ואע"ג דלדידיה אסירא ככולי עלמא דגזרו על יחוד של פנויה וכל שכן ארוסה דלגבי ארוס היתר ולעלמא באיסורא ודאי היכא דדיימא מיניה לחודיה אמרינן בתריה שדינן ליה לולד:

« רש"י על יבמות ס״ט ×¢×´×‘:י״ב רש"י על יבמות ס״ט ×¢×´×‘:ט״ז »